Nedarim
Daf 30b
משנה: פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְתוּבַּת אִשְׁתּוֹ. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָייָה וְהָֽיְתָה כְתוּבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת דֵּינָרִין וּבָאת לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְחִיְּבוֹ לִיתֵּן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דֵּינָרִין הִנִּיחַ אַבָּא וְנָטַל אָחִי אַרְבַּע מֵאוֹת וַאֲנִי אַרְבַּע מֵאוֹת לֹא דַייָהּ שֶׁתִּיטּוֹל מָאתַיִם וַאֲנִי מָאתַיִם. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אֲפִילּוּ אַתְּ מוֹכֵר שְׂעַר רֹאשָׁךְ אַתְּ נוֹתֵן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר וְהִתִּירוֹ רִבִּי עֲקִיבָה.
Traduction
On peut susciter le regret du vœu en rappelant à un homme qu’il doit le douaire de la femme. Ainsi, il était arrivé à quelqu’un de s’interdire toute jouissance de sa femme, dont le douaire s’élevait à 400 dinars. Au moment du divorce (qui en résulta), le cas fut exposé à R. aqiba, qui déclara le mari tenu de lui rembourser son douaire. Mais celui-ci dit: ''Maître, mon père a laissé après sa mort 800 dinars, sur lesquels mon frère et moi avons pris chacun 400 dinars; ne suffirait-il pas que ma femme prélève 200 dinars de mon avoir, et qu’il m’en reste 200? -Non, lui dit R. aqiba, quand tu devrais vendre les cheveux de la tête, tu dois lui rembourser son douaire entier. -Si j’avais su, répliqua le mari, que j’eusse à me dépouiller ainsi complètement, je n’eus pas fait le vœu en question''. Sur quoi, R. aqiba le déclara délié (et la femme permis au mari).
Pnei Moshe non traduit
מתני' פותחין לאדם בכתובת אשתו. אם נדר לגרשה פותתין לו אילו היית יודע שיהא עליך לפרוע כתובתה כלום נדרת אם אמר לאו מתירין אותו:
אפי' את מוכר שער ראשך. לאו דוקא כדמפרש בגמרא:
הלכה: כְּתִיב לֹא תִקּוֹם וְלֹא תִטּוֹר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ. 30b הֵיךְ עֲבִידָה. הֲוָה מְקַטֵּעַ קוֹפָּד וּמְחַת סַכִּינָא לְיָדוֹי. תַּחֲזוֹר וְתִמְחֵי לְיָדֵיהּ.
Traduction
Quant au verset du (Lv 19, 18) cité ici (§ 4), voici comment il faut l’entendre (205)V. Ehrmann, ibid., ch. 5, 75, p. 145 et 267 n.: Si en tranchant de la viande on se coupe, se coupera-t-on une seconde fois pour se venger? (Ou frappera-t-on un tiers pour se venger d’autrui)?
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב לא תקום ולא תטור היך עבידא כו'. כלו' דמפרש טעם המקרא דרך משל ה''ז דומה למי שמחתך בשר בסכין והכה הסכין על ידו שאם תעלה על דעתך לחזור ולהכות להיד שהכתה בסכין על ידו האחרת ולנקום נקמת היד שהוכתה וה''נ כמו כן שהרי אמרה תורה ואהבת לרעך כמוך:
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם זֶה כְּלָל גָּדוֹל מִזֶּה.
Traduction
Aussi est-il dit (ibid.): tu aimeras ton prochain comme toi-même. R. aqiba dit: c’est là le grand principe de la Loi (206)M. Schuhl, ibid., p. 195, rapproche à juste titre de cet avis les passages analogues des Evangiles (Mt 22, 36-40), et (Mc12, 29-31).. Ben-Azaï dit: le verset (Gn 5, 1), l’homme fut créé à l’image de Dieu (207)''Le texte cite ici le commenc. Du verset, '''' voici le livre de la génération de l'homme '''', et sous-entend la fin.'', est encore un plus grand principe (il nous incite au respect de l’homme).
Pnei Moshe non traduit
זהו כלל גדול בתורה. מקרא של ואהבת לרעך כמוך עיקר גדול הוא לקיום התורה שמתוך זה יזהר במשאו ומתנו עם הבריות ובכלל זה הקנאה והכבוד וכיוצא באלו ועי''ז ימנע מהרבה עבירות ויקיים רוב המצות:
זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה. משום סיפא דקרא נקט דכתיב בדמות אלהים עשה אותו וכשיתבונן אדם בזה יזהר מאוד בכבוד חבירו וכדאמר בב''ר אם עשית כן דע למי אתה מבזה בדמות אלקים עשה אותו ולכן אמר זה כלל גדול מזה לפי שהוא כולל ב' ענינים שבהזהר אדם בכבוד חבירו לחוס על כבוד קונו שהוא בדמות אלקים מכ''ש שיזהר מלמעול מעל בה' ולהיות זריז בעשיית המצות לכבודו ית':
שֶׁמָּא יַעֲנִי. לֹא כְּנוֹלָד הוּא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. עֲנִיּוּת מְצוּיָה. כְּהָדָא. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה בַּעַל דִּינֵיהּ עָתִיר. אֲתָא בָּעֵי מֵידוֹן קוֹמֵי רַב. שְׁלַח רַב בַּתְרֵיהּ אֲמַר. עִם הַהוּא אֲנָא בְעִי מֵייתֵי מֵידוֹן. כָּךְ אִין אַתְייָן כָּל גָּמָלַייָא דַּעֲרַבִייָא לָא טְעִינָן קוֹרֻקָסַּייָא דְּאֻפּוֹתֵיקִים דִּידִי. שָׁמַע וָמַר. מַהוּ מִתְגָּאֶה דְּלֹא לֵיהּ. תְּהֵא פְחָתָה בָהּ. מִן יַד נָֽפְקָת קֶלֶוְוסִיס מִן מַלְכוּתָא דְּייֵעוֹל הוּא וּמִדְּלֵיהּ לְטִימְיוֹן. אֲתָא גַּבֵּי רַב. אֲמַר לֵיהּ. צְלִי עָלַי דּוּ נַפְשִׁי תַחֲזוֹר. צְלֵי עֲלוֹי וְחָזַר עֲלָהּ.
Traduction
– La crainte de ''devenir pauvre'' n’est-elle pas un fait en vue de l’avenir? (Pourquoi tenir compte de cette cause)? C’est que, répond R. Zeira, la pauvreté est assez fréquente pour être prévue. Ainsi, un homme se trouvait en procès contre un autre homme fort riche, procès qu’il voulut soutenir devant Rav. Celui-ci convoqua le riche, qui dit: Quoi, soutiendrai-je ma cause contre un tel homme (pauvre)! Si les chameaux d’Arabie arrivent, ils ne pourront pas porter les clefs (208)Le Lexique de Buxtorf traduit: archuloe apothecarum! Et l'édition Fischer le reproduit sans remarque! de mes trésors apoqhch! Rav l’entendant s’écria: Quel orgueil de ce qui n’est pas à lui! Il mérite de le perdre!. Aussitôt, par ordre clhsi'' du roi, ce riche dut venir et présenter sa fortune au fisc tameion. Il alla chez Rav le solliciter de prier Dieu que le roi lui fasse grâce. En effet, Rav pria, et l’homme put revenir la vie sauve.
Pnei Moshe non traduit
שמא יעני לאו כנולד הוא. בתמיה ואמאי פותחין בזה:
עניות מצויה. היא ונולד דשכיח טובא לאו נולד הוא ופותחין בו:
כהדא. שמצינו העניות מצויה בכל עת לסיבה מן השמים כהאי עובדא:
חד בר נש. שהיה לו דין עם א' והיה בעל דינו עשיר ורצה להביאו ולדון עמו לפני רב ושלח רב אחר זה העשיר והשיב עם זה אני אבא לדון כך וכך יבא עלי אם כל גמלים ערביים יבאו לא יוכלו לטעון מפתחות האוצרות שלי ודרך גוזמא הוא לומר שכ''כ עשיר הוא ואין כבודו להתיצב עמו לדין:
שמע. רב ואמר מה זה מתגאה בדבר שאינו שלו תהא פחתה וקללה בממונו וכן הוה ליה שמיד נפקת קלווסים יצאה הגזרה מלפני המלך שיכנס הוא וכל אשר לו לטמיון לאוצר המלך ובא לפני רב ופייסו שיתפלל עליו שתחזור עליו נפשו שיפטרנו המלך ויחזיר לו שלו והתפלל עליו וחזר לו:
Nedarim
Daf 31a
משנה: פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו. אוֹמְרִים לוֹ אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וֶסְתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי מְגָרֵשׁ נָשָׁיו וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יְהוּ אוֹמְרִים בְּנוֹת גְּרוּשָׁה הֵן מָה רָאָת אִימָּן שֶׁלָּאֵילּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ. וְאָמַר אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר הֲרֵי זֶה מוּתָּר.
Traduction
On suscite à l’homme un retour sur son vœu, en faisant valoir le respect de soi-même et l’honneur de ses enfants. Ainsi, on lui dira (après l’énoncé de son vœu): ''Te doutais-tu de ce que demain on dira de toi qu’il est dans ton habitude de répudier tes femmes? Puis de tes filles, on dira que ce sont les filles d’une répudiée, que leur mère a dû commettre quelque faute grave qui motivât la répudiation''. Lorsqu’ensuite il dira: ''Si j’avais songé à ces conséquences, je n’aurais pas émis mon vœu'', il est dès lors délié par cette expression de regret.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. אם נדר לגרש את אשתו:
מה ראת אימן של אילו להתגרש. אם לא שנמצא בה ערות דבר ונמצא פוגם את בניו ולא חיישינן בהא שמא ישקר ואינו מתחרט אלא שהוא בוש לומר שאינו חושש לכבוד בניו:
משנה: פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין אוֹתָן הַיָּמִים מוּתָּרִין וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אֲסוּרִין עַד שֶׁבָּא רִבִּי עֲקִיבָה וְלִימֵּד שֶׁהַנֵּדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ הוּתַּר כּוּלּוֹ. כֵּיצַד. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן הוּתְּרוּ כוּלָּן. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה לָזֵה הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה קָרְבָּן וְלָזֶה קָרְבָּן צְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם. אָֽמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַמְיוּשָּׁן יָפֶה לַמֵּיעַיִם הוּתַּר בִּמְיוּשָּׁן וְלֹא בַמְיוּשָּׁן בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכָל הַיַּיִן. קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב. אָֽמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב. הוּתַּר בַּכּוּפְרִי וְלֹא בַּכּוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכָל הַבְּצָלִים. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִתִּירוֹ רִבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים.
Traduction
On peut provoquer le regret du vœu en rappelant les jours de fête, ou les Shabats (209)A celui qui aurait fait vœu pour un long temps de jeûner, ou de ne pas manger de viande, on rappellera qu'aux jours fériés ces privations sont interdites.. En principe, on avait dit: Pendant les jours fériés, l’effet du vœu est suspendu, mais l’interdit subsiste les autres jours; depuis lors, R. aqiba est venu enseigner qu’un vœu, même levé partiellement l’est tout entier. Voici un exemple pour cette règle: quelqu’un déclare s’interdire de tirer profit de tous ceux à qui il s’adresse; dès qu’il est délié à l’égard de l’un d’eux, il l’est pour tous. S’il dit ne vouloir jouir ni d’un tel, ni d’un tel, lorsque le vœu cesse à l’égard du premier, il cessera aussi pour les autres; si le dernier seul se trouve délié, les autres restent interdits. S’il déclare considérer un tel et tel aussi interdit qu’un sacrifice, il faudra trouver une expression de regret pour chaque objet interdit en particulier (afin de se délier). S’il dit: ''je fais vœu de ne pas goûter au vin, car il nuit à l’estomac'', et qu’on lui dise; ''le vin vieux profite à l’estomac'', ce dernier devient permis, et dès lors, à la suite, tout autre vin. S’il déclare faire vœu de ne pas goûter aux oignons, ''car ils nuisent au cœur'', et qu’on lui observe que l’oignon de Chypre est avantageux au cœur (lui fait du bien), ce dernier devient permis, et dès lors à sa suite, toutes les sortes deviennent permises. Ainsi, il est arrivé effectivement que R. Meir (en une telle circonstance) permis de manger toutes sortes d’oignons.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פותחין ביו''ט ובשבתות. אם נדר להתענות או שלא לאכול בשר לזמן קצוב אומרים לו אלו שמת אל לבך לשבתות וי''ט שבתוך הזמן כלום היית נודר ואין זה פותח בכבוד המקום כדאמרינן ריש פרקין דבכבוד מצוה אחת פותחין:
אותן הימים. שמצא להם פתח להתחרט החכם מתירן ושאר כל הימים שאין עליהם חרטה נשארין באיסורן:
עד שבא ר''ע ולימד. מן המקרא כדאמרי' הכא בריש מכלתין דכתיב ככל היוצא מפיו יעשה דוקא בשכולו קיים:
שהנדר שהותר מכללו שהותר מקצתו הותר כולו שלא נדר מעיקרא אלא על דעת שיתקיים כולו נמצא התרת מקצתו פתח לכולו:
הותר אחד מהן. בחרטה ע''י התרת חכם או מעצמו כגון שהיה אביו או אחיו א' מהן כדתנן לעיל פ''ג:
לזה ולזה. וכגון שתלאן זה בזה שאסר על הראשון בקונם ואמר על השני ה''ז כראשון והשלישי כשני וכן כולם הותר הראשון הותרו כולם שכולם תלוין בו:
שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן. בבבלי פ''ג דף כ''ו מוקי להא כר''ש דאמר גבי שבועות הפקדון אם היו חמשה תובעים אותו וכפר ונשבע והודה שאינו חייב קרבן על כל א' וא' עד שיאמר שבועה לכל א' וא' והילכך ה''נ צריך שיאמר לזה קרבן ולזה קרבן אבל חכמים אומרי' אם אמר שבועה שאיני חייב לך ולא לך ולא לך חייב על כל א' וא' וה''נ אם אמר לא לזה ולא לזה אע''פ שלא הזכיר קרבן על כל א' הוי כל א' נדר בפני עצמו וכן הלכה:
והלא המיושן יפה למעיים. מפרש בבבלי והא לא נדר אלא משום רע ואפי' לא יהי' טוב ולא רע מותר אלא ה''ק חדא שאין רע ובהכי שרי ועוד מפני שהיא יפה וכן צ''ל בבצל:
ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין. מסקנת הבבלי בפ''ג שם דדוקא שאינו מקיים דבריו הראשונים כלל שאומר אלו ידעתי כן לא הייתי נודר כלל או הייתי אומר ישן מותר וחדש אסור אבל אם אמר אלו הייתי יודע הייתי אומר כל יין אסור עלי חוץ מן הישן אינו מותר אלא בישן בלבד וכל שאר יין אסור דהא לענין שאר יין אכתי מקיים דבריו הוא:
הלכה: פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ כול'. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. אֵין פּוֹתְחִין לָאָדָם אֶלָּא בִכְבוֹד עַצְמוֹ בִּלְבַד. כְּהָדָא חָדָא אִיתָה גָֽדְרָת מִן בְּרַתָּהּ. אָתָת לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לָהּ. אִילּוּ הֲוֵית יָדַעַת דִּבְרַתֵּיךְ נָֽסְבָה שׁוּם בִּישׁ נוֹדֶרֶת הֲוֵית. אָֽמְרָה. לֹא. וְשָׁרַת לָהּ. וְלֹא מִתְנִיתָא הִיא. פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו. דְּלֹא תִיסְבּוֹר כְּרִבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה.
Traduction
On a enseigné que R. Juda b. Bethera dit: On suscite à l’homme un retour sur son vœu, en faisant seulement valoir le respect de soi-même (non l’honneur de ses enfants). Ainsi, une femme s’étant interdit par vœu de jouir de sa fille vint consulter à ce sujet R. Yohanan (pour être libérée), et celui-ci dit: Si tu avais su que ton vœu pourrait causer à ta fille une mauvaise renommée, aurais-tu émis ce vœu? -Non, répondit-elle. Qu’il soit donc annulé (voilà pourquoi il y a à craindre que le regret du vœu soit inspiré par un mensonge). --Mais la Mishna ne dit-elle pas déjà qu’il est loisible de susciter le regret du vœu en faisant valoir, soit le respect de soi-même, soit l’honneur des enfants? (Qu’enseigne donc le fait précédent)? -On indique ainsi de n’avoir pas à suivre l’avis contraire de R. Juda b. Bethera.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אלא בכבוד עצמו בלבד. ולא בכבוד בניו דחיישינן שמא משקר הוא:
דברתיך נסבה שם ביש. שתצא עליה שם רע שיאמרו אלולא שראת בה דבר מגונה לא היית נודר ממנה:
ולא מתני' היא. דפותחין בכבוד בניו ומאי קמ''ל האי עובדא דר' יוחנן ומשני דקמ''ל דלא תיסבור כר''י בן בתירה דפליג אמתני' אלא הלכה כסתם משנה:
הלכה: פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת כול'. תַּנֵּי. הוּתַּר מִמֶּנּוּ וּלמַטָּה מוּתָּר. מִמֶּנּוּ וּלְמַעֲלָה אָסוּר. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. יֵשׁ נֵדֶר שֶׁמִּקְצָתוֹ בָטֵל וּמִקְצָתוֹ קַייָם. כֵּיצַד. נָדַר מִן הַכַּלְכָּלָה וְהָיוּ שָׁם בְּנוֹת שֶׁבַע. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּנוֹת שֶׁבַע לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר. הוּתַּר בִּבְנוֹת שֶׁבַע. לֹא בִּבְנוֹת שֶׁבַע בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכָל הַכַּלְכָּלָה. אֲבָל אִם אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּנוֹת שֶׁבַע לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר מִבְּנוֹת שֶׁבַע. לֹא הוּתַּר אֶלָּא בִּבְנוֹת שֶׁבַע בִּלְבַד.
Traduction
On a enseigné (à la suite du cas d’interdit: ''de ne vouloir jouir ni de l’un ni de l’autre'') (211)Tossefta à ce, ch. 5. On retrouve ces termes dans l'édit. de la Mishna, selon le Talmud Babli.: Si celui du milieu est délié, ceux qui suivent bénéficient de la libération; ceux qui précèdent restent interdits. On a enseigné au nom de R. Nathan: il y a tel vœu qui est annulé en partie et subsiste en partie. Ainsi p. ex., lorsqu’on s’est interdit de jouir du panier de figues, et qu’il s’y trouve une sorte supérieure de figues, on peut dire: ''Si j’avais connu l’existence de cette sorte supérieure, je n’aurais pas émis le vœu d’interdit''; en ce cas, cette sorte devient permise, et avec elle tout le reste du panier. Mais lorsque le même homme dit: ''Si j’avais connu l’existence de cette sorte supérieure, je ne me serais pas interdit de jouir de cette sorte'', cette dernière seule devient libre par la restriction mise au vœu.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני היתר ממנו ולמטה. אשאיני נהנה לזה ולזה קאי ואם הותר האמצעי ממנו ולמטה מותר ממנו ולמעלה אסור מפני שתלאן כולן זה בזה. ובנוסחת הבבלי גריס הכי במתני' בהדיא ובפ''ג שם מייתי לה נמי בשם ברייתא להכריח דמתני' תלאן זה בזה מיירי:
בנות שבע. תאנים לבנים ויפות:
לא הייתי נודר. כלל דבזה עוקר דבריו הראשונים הוא כדפרישית במתני':
הלכה: פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְתוּבַּת אִשְׁתּוֹ כול'. וְגוֹבִין מִן הַמְּטַלְטְלִין. אָמַר רִבִּי בָּא. אַף עַל גַּו דְּתֵימַר. גּוֹבִין מִן הַמְּטַלְטְלִין. אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּתֵּן. רִבִּי מַנִּישָׁא שָׁאַל. מַהוּ לוֹמַר לְיוֹרְשִׁין לִגְבוֹת מִן הַמְּשׁוּעְבָּדִין. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁאֵין אוֹמֵר לָהֶן. דְּתַנִינָן תַּמָּן. אֵלָּא יִינָּֽתְנוּ 31a לְיוֹרְשִׁין. שֶׁכּוּלָּן צְרִיכִין שְׁבוּעָה וְאֵין הַיּוֹרְשִׁין צְרִיכִין שְׁבוּעָה. מַהוּ מִישְׁבְּעוּנָהּ. תַּמָּן אָֽמְרִין מִן תִּבְנָא לֹא גְבָאִי וּמִן גּוּפֵיהּ גְּבָאִי.
Traduction
Comment parler de ''vendre jusqu’aux cheveux de la tête'' (pour rembourser le douaire), puisque l’on n’hypothèque pas à cet effet les biens mobiliers? On veut dire, répond R. Aba, que si même le mari argue ne pouvoir se passer de l’immeuble pour ses besoins, sous prétexte qu’il offre à la femme l’usage des biens-meubles, on dira au mari de donner l’immeuble (sauf à se pourvoir par ailleurs). R. Mesha demanda: si une veuve réclame son douaire aux héritiers du mari, peut-elle au besoin leur dire de réclamer le montant sur les objets (mobiliers) déposés chez d’autres? (Est-elle censée avoir des droits même sur ces biens, ou non)? -Non, dit R. Aba-Maré, il résulte d’une Mishna qu’elle n’a pas ce droit, car il est dit (210)(Ketubot 9, 2).: Si un mari en mourant laisse, outre sa femme, des créanciers et des héritiers, selon R. Tarfon, on rendra les comptes avant tout à la femme; selon R. aqiba, on commence par remettre les biens aux héritiers; car, tandis que tous sont tenus d’affirmer leur créance par serment, les héritiers n’y sont pas astreints (et on leur verse les biens par le seul fait du décès, sans faire valoir aucune condescendance par pitié). -Est-ce qu’une femme, en réclamant le douaire à son mari qui a fait vœu de la répudier, est tenu de jurer ne l’avoir pas encore reçu ou non? Là-bas (à Babylone), on a ce proverbe: je n’ai rien touché de ce qui m’est dû; payera-t-il spontanément? (Certes non; de même ici, la femme n’a pas à jurer, car le mari n’aura pas payé d’avance).
Pnei Moshe non traduit
גמ' וגובין. וכי גובין כתובה מן המטלטלין דקאמר שער ראשך והא מטלטלי לא משתעבדי לכתובה ואפי' מיניה דידיה:
אמר ר' בא. ה''ק אע''ג דתימר גובין מן המטלטלין בתמי' כלומר דמיירי שיש לו קרקע ואמר הא ממטלטלי לא תגבה וקרקע צריך אני בשביל עצמי אומרים לו שיתן ואפילו אתה מוכר שער ראשך ואוכל תגבה היא הקרקע. והכי מפרק לה בבבלי:
מהו לומר ליורשין לגבות מן המופקדין גרסינן. וכלומר דהשאלה היא אם מת הוא והיא תובעת כתובתה מן היורשין מהו לומר להן לגבות לה מן המטלטלין המופקדים ביד אחרים אם נימא דכזכתה בהן מחיים דמי ואע''ג דמטלטלי לא משתעבדו לכתובה גובה מהן או דילמא לא:
מתניתא אמרה כן. ממתני' שמענו שאין אומרין להיורשין להגבות אפילו מהמטלטלי' המופקדין כדתנן פ' הכות' מי שמת והניח אשה וב''ח ויורשין והיה לו מלוה או פקדון ביד אחרים ר''ט אומר ינתנו לכושל שבהן למי ששטרו מאוחר או לאשה כדמפרש התם דאע''ג דמטלטלי לא משתעבדי הני הואיל ומופקדין ביד אחר דמי שזכתה בהן מחיים דמי ר''ע אומר אין מרחמין בדין אלא ינתנו ליורשין שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה והילכך משמת זכו בהן היורשין וברשותן הן וה''נ הא צריכה שבועה כשתגבה מן היורשין. וגי' הספר קשה להולמו דמה שאלה היא זו אם היורשים גובין לה מן המשועבדין ומי גרעה משאר כתובת אשה וכן א''א לפרש על יורשים דפשיטא דאף יורשים גובין מן המשועבדין:
מהו מישבעונה. לאשה זו שנדר בעלה לגרשה וכשבאת לגבות מהבעל מיירי אם משביעין אותה שלא תפסה או דילמא לא כשם דבגרושה בעלמא קי''ל דגובה כתובתה בגיטה בלא שבועה ולא חיישינן לצררי:
תמן אמרין מן תבנא לא גבאי ומן גופיה גבאי. דרך משל הוא שהבריות אומרים מן החוב שלי לא גביתי ממנו ומעצמו יתן לי דבר מה בתמיה ולואי שיפרע חובי וה''נ כן הוא דלא חיישינן שמא מעצמו התפיס לה צררי מקודם והלואי שיפרע לה עכשיו וכמו דלא חיישינן בגרושה דעלמא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source